"בהתנדב עם ברכו ה' .."

שופטים ה' פסוק ב'


שלמה ארצי ואריק אינשטיין - חוזרים הביתה

בנקודה שבה הכול מתחיל תגיד לי,
האם ליבך בוכה מאושר או כאב?
האם אתה זוכר רגעים אינטימיים
בהם אתה פותח את הלב?

בנקודה שבה הכול ממשיך יש קושי,
תמיד האמנתי שבאמת יהיה רק טוב,
ולפעמים כשהופיע רגע אושר,
ניסיתי רק לשמור שלא יעלם בסוף.


עומדים על שביל חיים חוזרים הביתה,
שנינו נעים בין אהבה לבין בריחה,
בנסיעות הארוכות הייתי שר לה
האם על מה שבאמת קרה לך?
עומדים על שביל חיים בתוך החושך,
שים לב הטוב מגיע בדממה דקה,
כשהרחוב מתחיל להתעורר בבוקר,
הרעש הגדול מכסה את השתיקה.

בנקודה שבה הזמן עוצר לרגע,
האם פגשת לפעמים את הבדידות?
הייתי נעמד לא פעם ומחכה לה,
מת להרגיש אצלה האיש הכי אהוב.

עומדים על שביל חיים חוזרים הביתה...

בנקודה שבה הכול מתחיל בלי רשע,
האם אפשר לחיות בתוך בועה?
תקשיב לרוח וללב יש צל חומק שם,
להתראות באיזו הופעה...

 

כדי לבטא את ההוקרה על מעשיך ולהציבם כמופת אנושי וערכי


"...לנו המתנדבים תמיד אצה הדרך, לנו המתנדבים מין תכונה מוזרה

ומיוחדת,אנחנו נמצאים בכל מקום בו אנו נדרשים.

אנו המתנדבים מחשבים את עמל כפנו לא במונחים של כסף כבוד  או רכוש,

אנו המתנדבים לא מסתכלים  איך הזמן חולף ועובר לו מתוך מאגר זמננו הפנוי.

אנחנו המתנדבים  רואים בראש שמחותינו רק את מהות פעולותינו .

כל מתנדב בתחומו מעניק לסביבתו את החסר שמערכות שלטוניות אינן יכולות למלא.

אנו המתנדבים יוצרים בפועלנו, את המרקם הבלתי יסולא בפז של עזרה לקהילה.

עזרה בתחומי חברה ותרבות שונים, עזרה במשימות החשובות לשמירת איכות חיינו..."

 

כאן ועכשיו, כשאנו מרימים כוסית לברכה לקראת ראש השנה תשע"ב

אולי נוכל להרים גם כוס ולברך עצמנו שיהיה לנו  הכוח ומשאבי הנפש

לתרום ולעזור  בשיפור איכות חיי קהילתנו.


מאחלת לכל המתנדבים כדברי המשורר

"חיזקו ואימצו, כי הדרך עוד רבה"

בברכת שנה טובה ופוריה