תמונה של מכונת הכביסה הציתה את הזיכרון והבן שלי ביקש שאכתוב
להוריי הייתה מכונת כביסה לפני הזיכרון שיש לי
מכונת הכביסה הייתה מתוצרת חברת מילה הגרמנית
Miele
היה גם דוד חימום נפרד .
את הכביסה הייתה אימי מרתיחה בדוד החימום
או בסיר מיוחד על הגז עם פתיתי סבון -
ואחר כך שמה במכונת הכביסה
מכונת הכביסה
הייתה תוף ענק ובתוכו מתקן מסתובב הלוך ושוב
למכונה גם היו גלגלים והיא זזה עם כל הכביסה וטיילה לה במרפסת הכביסה
בתמונה גם תראו 2 גלילים שדרכם העבירו את הכביסה
לצורך סחיטה עם ידית ידנית /או חשמלית /לפי השכלול
מכאן
יצאה הכביסה לטבילה במי עמילן - בעיקר הכביסה הלבנה,
מצעים והכי ובעיקר צווארונים בחולצות מכופתרות - העמילן יישר כביסה וה'עמיד' אותה
מכאן הכביסה נטבלה במים כחולים-'כחול' - שגרמו לכביסה להיות זוהרת מלובן -
וגם מכאן ההקפדה על הפרדה בצבעים
(כחול היה נקנה בתוך בד לבן וסגור בגומייה עליו גם היה פתק וכתוב 'כחול' - בלי הסברים - כולם ידעו )
לאחר תליית הכביסה לייבוש
הורידו הכביסה
ולמחרת החל תהליך הגיהוץ והטיפול בכביסה :
הכול גוהץ
לבנים, גרביים .....
התפקיד של אחי ושלי היה 'לשבור את העמילן מהמצעים כי הם שרטו אותנו מרוב ש'עמדו'
כל אחד מאיתנו החזיק בשתי פינות ומתחנו את הסדינים - קולות של 'קחיק וקחק' נשמעו.
אחי היה מטיס אותי במשיכות כי לא הצלחתי להתנגד פיזית
אבל זה לרוב היה מלווה בצחוקים גדולים
לאימי היה מגהץ שהיה מגיע לחום מתאים - באיטיות והיה גם בקבוק פלסטי עם ראש מחורר .
כדי שקמטים "יתיישרו" אימי הייתה מרטיבה מעט את הכביסה - עם הבקבוק הנ"ל ויוצרת גלילים מגולגלים
הגלילים שמרו שהלחות תישאר ולאימא יהיה קל יותר לגהץ - כאילו מגהץ אדים.
אימי לא תמיד 'סיימה ' לטפל בערמה
ואז נכנסנו למחול של מס' חודשים ולעתים שנים
שערמות הכביסה נדדנו מכורסא לכורסא או ספה בבית ובעיר בחדר שלי
עד שהגיעה פטמה מעכו או לאחר מכן עוזרת אחרת
פטמה עזרה לאימא בניקיון הבית בעיקר בשנים שאימא עבדה מחוץ לבית
באיזה שהוא שלב פטמה לא הגיעה יותר ואמא ניקתה את הבית בעצמה
ואז הייתה בחורה רומנית/רוסית מעכו שעזרה בניקיון היא הייתה נשואה לבוריס
ואת שמה איני זוכרת אותה, בטח פגשתם לפחות הגדולים שבכם
