לאן הולכות טיפות המים ?

יש להכיר את סוג הקרקע בה שתול הצמח.

בקרקע כבדה

– הגרגרים המרכיבים קרקע כבדה זעירים עד מיקרוניים ואף פחות .

אם נרטיב את האצבעות, נצבוט מעט הקרקע ונתחיל למולל בין האצבעות,

נגיע עד 0 תחושה ויישאר אך צבע הקרקע בין האצבעות.

גרגרים אלה בשל חספוס במבנה הפנימי שלהם יכולים ללכוד מים ולשחרר אותם אל שורשי הצמחים באיטיות.

בנוסף הם מתלכדים האחד עם השני ויוצרים תלכידים = גושים.

בשל מבנה הקרקע הכבדה חדירת טיפות המים לקרקע  יוצרת חתך רחב , זמינות המים לשורשי הצמחים ארוכה.

 

בקרקע קלה

עד חול – הגרגרים גדולים, יכולת אחיזת המים בין הגרגרים – מועטה,

לכן החלחול מהיר, אין התגבשות של גרגרים .

אם נחזור על בדיקת האצבע – נגיע למעט גרגרים בין האצבעות , אך נחוש בהם. כיוון שהם גדולים.

טיפות המים חולפות במהירות בין גרגרי החול ושורשי הצמחים אינם יכולים לספוג מים אלו.

זאת אומרת כי ההשקיה ברובה ירדה למעמקים.

חתך מהלך טיפת מים בקרקע קלה	חתך מהלך טיפת מים בקרקע כבדה

מידע בסיסי זה יש להתאים לגן ולצמחים.

 

הידיעה וההבנה כי סוג הקרקע משפיע על משטר ההשקיה – חשוב מאוד !!!

ולהלן פירוט :

בקרקע חולית המים 'יברחו' במהירות משורשי הצמחים ולא ישהו פרק זמן בסמיכות לשורש לצורך קליטה.

לכן משטר ההשקיה יהי ברווחים קצרים ובכמויות קטנות.

בקרקע כבדה המים ישהו זמן קרוב לשורשים ולכן נשקה ברווחים יותר גדולים ובכמויות יותר גדולות.

 

בתחשיבי משרד החקלאות לכמויות מים מתאימות לצמחים החישובים הם ביחס ליום ,

הנוסחאות כופלות במס' ימים וגודל שטח. לכך בעל הגינה צריך לעשות את ההתאמות.

 

מערכת צינורות המונחת בגינה חייבת להתייחס לקצות השורשים ולנקודות חדירת המים לקרקע.

מים שאינם נמצאים בצמוד לקצות השורש – לא ייקלטו בצמח.

לכן גם מים המטפטפים בצמוד לגזע העץ – יחלחלו לריק, צמוד לגזע העץ אין שורשים שקולטים מים .

על פי קצב צמיחת העץ – יש להרחיק את הצנרת מגזע העץ.

 

חשוב גם לדעת כי אם בקרקע יש גומה המפנה את כיוון זרימת הטיפות לנקודות קצת רחוקות מקצות השורשים,

הרי שכדאי לסדר את פני הקרקע (מעדר, טוריה) כך שהמים יגיעו לשורשים שקולטים את המים.

אם לקרקע יש יכולת לספוח אליה את המים ולאחוז בהם בנגיעה בשורש הקולט מים- הרי זה משובח,

אך זהירות יש להקפיד כי המים לא מצטברים כשלולית או ביצה ליותר מאשר 24 שעות, אחרת ניצור ריקבון בשורשים.

אם נדבר על השקיית צמחים במיכלים/עציצים:

הרי שגם כאן יש חשיבות למצבו של מצע הגידול

תערובות שתילה המבוססות על שערות הקוקוס, מתייבשות במהירות רבה!

אם תציצו בתערובת שתילה איכותית, תמצאו בה רכיבים ששומרים על אוורור  במצע הגידול

– גרגרים לבנים שאינם פתיתי קל-קר, אלא סוג של סלע/מחצב שעבר תהליך אפייה

- גרגרים לבנים נקראים פרלייט, וגרגרים כסופים מנצנצים נקראים ורמיקולייט.

שני סוגי הגרגרים מסוגלים לספוח מים ולשחרר באיטיות, תוך כדי שמירה על אוריריות מצע הגידול.

בתוך תערוב איכותית יהיה גם כבול – ו/ או קומפוסט.

כבול או קומפוסט הם תוצר פירוק של חומרים אורגניים,

הכבול לרוב נאסף מתוך מאגרי מים – חומר אורגני שהתפרק בתוך המים (ללא נוכחות חמצן)

ואילו הקומפוסט – תוצר ישיר של חומר אורגני שעבר פירוק בעזרת חמצן.

בתערובות שתילה יהיו גם אחוזים של אדמה כבדה – תערובת שכזו מתאימה מאוד להשקיה במרווחי השקייה גדולים. (אינטרוול ארוך),

או למיכלים העומדים בתנאי חוץ.

תערובת קלה – תתאים לצמחים הנמצאים במיכלים מוגנים מרוח ושמש קופחת – בתנאי פנים.