להכין קומפוסט = להקטין כמויות אשפה להטמנה

קיימות

"ניצול פסולת להפקת חומר שמטייב את הקרקע.

קיימים מספר תהליכים להפיכת הפסולת לקומפוסט (תוצר הקומפוסטציה),

אך לכולם עיקרון משותף: פירוק טבעי של חומר אורגני, בתנאים מבוקרים של טמפרטורה ולחות,

שכתוצאה ממנו נוצר הקומפוסט. " מחברת: חגית מאור

הקומפוסט

אינו חומר-דשן והוא משמש רק לטיוב קרקע חקלאית וגינות נוי.

 

ציטוט מתוך וויקיפדיה

".. זיבול בקומפוסט

מחזור פסולת אורגנית הוא זבל אורגני,והוא נקרא קומפוסט.ייצור קומפוסט מפסולת אורגנית יכול לפתור חלק גדול מבעיות הטיפול בפסולת,ולספק תחליף לחומרי דישון וזיבול אחרים. את הקומפוסט אפשר להכין מסוגים שונים של פסולת אורגנית,

למשל:מאשפה ביתית,מבוצה שמתקבלת ממפעלי טיהור שפכים,מזבל בעלי חיים,משאריות של גידולים חקלאים ואפילו מפגרי עופות. הקומפוסט מופק על ידי מיקרואורגניזמים שמפרקים את החומר האורגני בנוכחות חמצן.תהליך זה נקרא קומפוסטציה.

הקומפוסט משמש להספקת יסודות מינרליים לצמחים,לטיוב הקרקע,כתוסף למצע גידול בחממות.הוא גם מדכא התפתחות של מחלות צמחים המועברות בקרקע. מן הקומפוסט אפשר להכין זבל מעובד אחר,הנקרא הומוס שלשולים.זה הוא זבל בעלי חיים,שעבר דרך דרכי העיכול וההפרשה של השלשולים.

רוב האשפה שמייצרים תושבי הארץ הוא חומר אורגני,מן האשפה האורגנית בישראל ניתן למחזר בכל שנה 250 אלף טון של דשנים,זבלים ומצעי גידול. המודעות למחזור פסולת ולשימוש בקומפוסט הולכת וגדלה.( קסנר,תשס"ב; 1999).

ממה ניזון הצמח בחקלאות האורגנית?  שיטת ההזנה המקובלת ביותר במשק של החקלאות האורגנית היא זיבול בקומפוסט אורגני.

את הקומפוסט האורגני מכינים מזבל פרות אורגני.הפרות שמפרישות את הזבל אוכלות רק מזון אורגני,שגדל בשדות שזובלו בקומפוסט אורגני.בחקלאות אורגנית מדשנים גם באבקות סלעים ,כמו בזלת שמעשירה בברזל וביסודות קורט,וכן בחומר שמכינים מכבול,

בתחליב שמפיקים מפגרי דגים ובתרכיזי אצות.

מקפידים גם על "מחזור זרעים" שממזער את דלדול היסודות המינרליים בקרקע ושומר על פוריותה.אנציקלופדיה לחקלאות: קסנר 1999

סיכום

במשך כל הדורות ניסו חקלאים לשפר את פוריות הקרקע העומדת לרשותם, ולהזין את הצמח על מנת להשיג יבולים טובים יותר.לכן השתמשו בזבליאורגני,בזבל צמחי ובקומפוסט. המפתח הוא אספקה שוטפת של אותם החומרים הדרושים להתפתחותו של הצמח.כדי לשבח את הקרקע ולהזין את הצמח צריך להחזיר את היסודות החיוניים שנלקחו מהקרקע על ידי גידולים שונים.את השבת היסודות החיוניים עושים באמצעות שימוש בדשנים אורגניים,השארת חלקי גידולים בקרקע,תוך מיחזור של גידולים מסוגים שונים. כדי שהצמח התפתח בצורה תקינה דרושים לו מים,אויר,אור,טמפרטורה מתאימה,אספקה של חומרי הזנה חיוניים ותנאי קרקע מתאימים.פחמן,מימן וחמצן הם היסודות החיוניים הנקלטים על ידי הצמח מהאויר,המים והקרקע. שיירים אורגניים הן של צמחים והן של בעלי חיים,מכילים את כל חומרי ההזנה הדרושים לצמח."

 

 

הקטנת טביעת הרגל האנושית על כדור הארץ מחייבת צמצום הטמנת חומרים בקרקע

בריכוזים אזוריים. הטמנה כזו מחייבת שינוע הפסולת והטמנתה לתקופות ארוכות ומעט מאוד ערך מוסף.

יש הלוכדים גזים שמתנדפים מההטמנה ומשתמשים בהם לחימום.

המשרד לשמירת הסביבה מוליך מהלך ארצי שמטרתו להקטין את כמויות הטמנת הפסולת.

רשויות מקבלות עידוד כספי לצורך הולכת מהלך זה.

הטמנה עולה הרבה הרבה כסף מכספי הארנונה.

תהליכי יצירת הקומפוסט מחייבים מעקב כמעט יום יומי

לצורך תוצאה מיטבית וקומפוסט מאיכות גבוהה העשוי אך ורק משאריות זמינות מהבית ומהמטבח

מה צריך?

שאריות מהמטבח -  עדיף ללא שאריות מהחי אלא מהצומח בלבד

מצאנו כי שאריות מהחי מושכות  חולדות מקקים (ג'וקים) ועוד כל מיני אוכלי נבלות ובשר לקרבת הבית.

בנוסף רגישות תהליכי הפירוק יוצרת לעיתים מזומנות מצב כי אין פעילות (כי החומר יבש מדי)

או שמתקיימת פעילות של יצורים הפועלים ללא נוכחות חמצן וגורמים למפגע ריח (כי החומר רטוב מדי).

שאריות מועדפות:

הירקות שקצצנו לסלט, למרק ולתבשילים שונים. שאריות פסטה

וכאן היד נטויה – עלים 'עייפים של החסה, הכרוב,עליי התבלינים ...

חומר צימחי יבש ודק – לרוב מהגינה כגון:

עלים מכיסוח הדשא שהתייבשו בצד, עלי שלכת....

אדמה יבשה

מקור מים זמין לצורך הרטבה. קלשון או טוריה להפיכה ואיוורור.

כלל: כל ערימת קומפוסט חייבת פיקוח ובקרה

כלל: כל ערימת קומפוסט נבנית ברבדים/שכבות

רצוי להגיע אל הערימה/מיכל ולבדוק יום יום את מצבה.

קומפוסט העשוי משאריות מעורבות מטבח וגינה

חומר מהגינה לתוך הקומפוסט רצויי שיהיה עשויי חלקיקים קטנים לצורך פירוק  מהיר

איך עושים? עוד התעסקות?

כן עוד התעסקות . איך קוצצים ענפים ?

קיימות מרסקות גזם ביתיות חשמליות .

השימוש בהן נעשה לעיתים רחוקות ולכן מומלץ שמספר שכנים יקנו ביחד מרסקת.

המרסקות הקטנות מסוגלות לקצוץ ענפים עד עובי/קוטר של 3 ס"מ.

כדאי לגרוס הגזם כשהוא עדיין ירוק, כך הביצוע מהיר יותר.

החומר המרוסק מהווה עוד רובד לערימת הקומפוסט

נסורת לערימת הקומפוסט וכסוחת דשא  מחייבות ערבוב , כי יש להן תכונה של התהדקות ואיטום.

זבל עופות וזבל בעלי חיים – הם חומרים טובים לערימת הקומפוסט

אך יש בהם ריכוזים גבוהים של תחמוצות לכן כדאי להוסיף מעט, בערך עד 10% .

מה לגבי ענפים שלא מתחשק לרסק?

גם הם טובים בערימת הקומפוסט, קצב פירוקם איטי (בגלל העובי) בהמשך זה מחייב סינון.

אני מסננת בעזרת 2 ארגזים – אחד מחורר ואחד סגור.

מניחה אחד מעל השני , לתוך המחורר מכניסה את החומרים מערימת הקומפוסט

ומשתמשת בו כמו נפה של קמח, לתוך הארגז הסגור.

בניית ערימת הקומפוסט

הרובד התחתון ביותר המגיע למגע עם הקרקע , רצויי שיהיה אורירי, לכן כדאי להניח שכבה של ענפים .

מעל הענפים מתחילים לאסוף שאריות מטבח וגינה בחלקיקים קטנים – זו שכבה לחה.

שכבה יבשה – עלי שלכת, כסוחת דשא, רסק ענפים......

שכבה פעילה המכילה 'יצורים מפרקים' – שכבה של אדמה .

שכבה אוורירית

שכבה רטובה

שכבה יבשה

שכבה פעילה

וחוזר על השכבות .

התוצר המוגמר נקרא קומפוסט

הכמות שנוצרת – בין 10% ל- 30% מהחומר הנאסף בשכבות ביחד .

זכור: יש לאזן התהליך בין חומר לח למאגר אוורירי. כל יום בודקים ומשפרים מצב.

אסור להגיע למצב שהערימה בוערת או מעלה עשן. התוצר יהיה אפר ולא קומפוסט.

בהצלחה